מבוא:
כחליל הגליל הינו פרפר נדיר ומוגן בעל תפוצה גיאוגרפית המוגבלת לטורקיה ואזור הלבנט בלבד. זחלי הפרפר מקיימים חיי שיתוף מרתקים עם נמלים. אוכלוסיות הפרפר באזור השרון נמצאות בסכנת הכחדה בשל בנייה מאסיבית המתוכננת בבתי הגידול שלו. הפרפר אמנם נחקר בשנים 2006-7 במהלך סקר נרחב בכל אזור השרון אולם תוכניות בניה חדשות בתוך מרכז תפוצת המין העלו דחיפות וחשיבות לסקר הזה שנועד לבחון את מיקום ומצב אוכלוסיית פרפר וכיצד להגן על בתי הגידול שלו שחלקם נמצאים בשמורות טבע מוכרזות ומוצעות.
מטרות סקר כחליל הגליל 2017 הינן:
1. סריקה מחודשת להערכת מצב אוכלוסיות הפרפר במישור החוף ואיתור אוכלוסיות חדשות במידת האפשר, במיוחד באזורי שמורות טבע ו/או גנים לאומיים
2. הסקת מסקנות מיידיות לגבי תוכניות בנייה באזור חפצי-בה
3. פיתוח ראשוני של תוכנית להגנה על המין
>
שיטות:
הסקר כיסה על כל אזור התפוצה של הפרפר בשרון, מג'יסר א-זרקא בצפון ועד נחל אלכסנדר בדרום תוך שילוב של תצפיות מומחים יחד עם השתתפות נרחבת של מתנדבים (מדע אזרחי). לצורך איסוף וניתוח נתונים יעיל, פותחה אפליקציה טלפונית למעקב אחרי מסלולי הניטור ומאמץ הדיגום עם יכולת דיווח ישירות מן השטח על מיקומו של כל פרפר שנצפה.
סה"כ השתתפו בסקר כ-40 צופים אשר ערכו סריקות פרטניות (בקבוצות של 1-3 צופים) ועוד כ- 60 מתנדבים שביצעו סריקות בקבוצות. המידע נותח באמצעות GIS, כולל ניתוח צפיפות הפרפרים ביחס למאמץ הדיגום בכל יחידת שטח.
תוצאות:
במהלך הסקר נצפו סה"כ 154 פרפרים בשישה אתרים עיקריים: 1) מצפון לאזור התעשייה אור עקיבא, 2) ממזרח לאור עקיבא, 3) ממערב לפרדס חנה, 4) באזור חפצי-בה, 5) ממערב לתחנת הרכבת חדרה, ו-6) בפארק השרון במיוחד מצפון לאזור התעשייה עמק חפר. בתוך אזור חפצי-בה, נמצאו הפרפרים בעיקר מדרום לכביש הגישה ובין שכונת חפצי-בה לבית החולים הלל יפה. מספר הפרפרים מצפון לכביש הגישה היה מצומצם. במזרח השטח אזור שבו הייתה צפיפות טרם התרחשותה של שריפה ב-2010, לא נראו פרפרים כלל.
הסקר מראה על מספר מצומצם מאוד של פרפרים בשנת 2017, כולל הכחדה של הפרפר בתחומי אתר "אגרובנק", וסכנת הכחדה מיידית באתרים נוספים שכבר אושרו לבנייה מצפון לבי"ח הלל יפה, שכונת רובע הים ומדרום ל"אגרו-בנק".
שלוש יחידות הנוף החשובות ביותר להגנת הפרפר הן לפיכך אלו שבין אור-עקיבא לפרדס חנה, באזור חפצי-בה, ובפארק השרון.
משבצות שטח בהן לא אותרו פרפרים: מדרום לאור עקיבא, ביער חדרה ומצפון לתחנת הכוח חדרה. שטחים אלה מוגדרים כפחות רגישים מבחינת הסיכון לפרפר. במערב פארק השרון (שם נמצאו פרפרים בעבר) לא נראו השנה פרפרים, ויש מקום לבחון אם הסיבה קשורה בממשק השטח.
מסקנות והמלצות:
צפיפות הפרפרים שנצפתה נמצאה נמוכה באופן יוצא דופן בהשוואה לשנים קודמות, ככל הנראה בשל השילוב שבין שנת הבצורת לבין אובדן בתי גידול והכחדות מקומיות בשני אתרים לפחות. שילוב שני אלה מעלה חשש משמעותי למצב המין. ארבעה אפיקי פעילות אפשריים, לפי סדר העדיפות (בהתאם לסיכויי ההצלחה) הם: 1) הכרזה על שמורות טבע (כולל שמורה עירונית בחפצי-בה) תוך מאמץ מיוחד לשימור רציפות שטחים פתוחים ליצירת מסדרון אקולוגי, 2) שיפור ממשק וביצוע הפרעות בקרבת אזורים שבהם נצפה הפרפר, 3) העתקת צמחים מאתרי בנייה אל אזורים שבהם צפיפות הפרפרים נמוכה (בידיעה שסיכויי ההצלחה קלושים), ו-4) שינוי שימושי שטח על מנת לאפשר לפרפר להתבסס באתרים חדשים, תהליך ארוך בן עשרות שנים). 5) את פעילויות 2-4 יש לראות כניסוי בעל סיכויי הצלחה נמוכים ולכן חשוב שילווה בניטור רצוף וארוך טווח ומחקר על התנאים הנחוצים לקיומו של המין.
המלצות נוספות: 6) ביצוע סקרי המשך באזורים בהם מתוכננת בנייה ובבתי הגידול של הפרפר, 7) הפעלת מנגנוני פיקוח יעילים ומתואמים לצמצום הנזקים של שולי-בנייה בבתי הגידול של הפרפר, ו-8) שיתוף הציבור והגופים הרלוונטיים לשם מעקב, דיווח מתריע והעלאת מודעות ציבורית לצורך בהגנה על פרפר ועל בית גידולו.
השתתפו בסקר (סורקים בשטח): 
עירית חדרה (בתמיכת חדווה יחזקאלי סגנית ראש העיר): 
